The unconscious is like a wild animal. You have to let it come to you

(Ron Kurtz)

עקרונות השיטה

גישת האקומי לפסיכותרפיה ולמרחב הבינאישי מבוססת על כמה עקרונות מנחים, התומכים ביעילות ובעדינות בתהליך ריפוי הנפרש מעצמו באופן ספונטאני. קווים מנחים אלה משפיעים עמוקות על עמדתם המנטלית של השותפים לתהליך, ונותנים את הטון להתרחשות כולה.

טיפוח 'נוכחות אוהבת' (Loving Presence): נוכחות אוהבת היא גישה הקשורה לאיכויות מסויימות של קשב, תפיסה ורגש. היא המיכל הבסיסי בגירסה זו של השיטה, ותפקידה לאפשר לתהליך החקירה והריפוי להתרחש באופן ספונטאני, בסביבה בטוחה באמת. זהו מעבר מנטאלי שהעובדים בדרך זו לומדים לעשותו באופן רצוני. הנוכחות האוהבת איננה "משקפיים ורודים" או "חשיבה חיובית". למרכיב ה'נוכחות' מקום מרכזי ביותר בגישה זו, ומשמעו עיניים פקוחות לרווחה גם אל מול הסבל, המגבלה והקושי. מתוך רגש כנה של קבלה ואמפתיה, ותוך התמלאות בהשראה מן היופי והכוחות האנושיים המזוהים אצל האחר, מוצאים עצמם גם המנחים והמטפלים מלאים ומוזנים. קל ללמוד נוכחות אוהבת, לטפחה וליישמה בעזרת תרגילים מובנים, והשפעתה על הסיטואציה מהפכנית בפשטותה. האווירה ההרמונית והמיטיבה הנוצרת מעוררת מינימום התנגדויות ויוצרת מרחב המזמין תהליך עמוק של גילוי עצמי. דונה מרטין, ממפתחות שיטת האקומי המעודכנת כותבת:

“Loving Presence emerges spontaneously as a way of being, rather than something you do. Yet, being in loving presence gives tone and form to everything you do and this has a powerful effect. In therapy, this sets the tone for the whole relationship. It is perhaps the only way of being truly non-violent. It by-passes resistance. It transcends the use of methods and techniques. It is natural, enjoyable, respectful, nonhierarchical, and mutually nourishing.” 1

התמקדות בחוויה הנוכחית (Focus on Present Experience): בהאקומי מפתחים יכולת התבוננות שקטה פנימה בחוויה הנוכחית על כל המישורים המרכיבים אותה: תחושות גופניות, רגשות, מחשבות, דימויים וזיכרונות, משמעות ותובנות. מצב זה של קשב פתוח נועד להחזיק חלל פנימי המזמין אליו את מה שרוצה לעלות מן הלא מודע, ומאפשר תודעה גמישה ורצפטיבית; תפקידו לתמוך ביכולת לחוות חוויות חדשות, להשתנות ולהתרפא. עבור המנחה (או המטפל), מצב התודעה המרווח מאפשר פתיחות לקליטה מעודנת של הזולת כפי שהוא, וראייה מעמיקה אל תוך הדפוסים האוטומאטיים המכוונים אותו, מנקודת מבט לא שיפוטית ומלאת חמלה והערכה.

התנהלות ב'גישה ניסויית' (Experimental Atittude): ההיסטוריה שלנו כתובה בפנינו, בגופנו, בקולנו, ומתבטאת ברגע ההווה. איש המקצוע בשיטת האקומי מיומן בתשומת לב למישור הלא מילולי, על התבטאויותיו הדקות והמעודנות. הוא מבחין בסממנים גופניים או לא מילוליים אופייניים אצל האדם שמולו, ומשתמש בהם כדרכי גישה המובילות ישירות אל החוויות שיצרו אותן בעבר. הגופני והבלתי מושגי נתפסים בגרסה זו של האקומי כדרך המלך אל הלא מודע האדפטיבי, הכולל את אותם דפוסים הרגליים שהתפתחו כתגובה להתנסויות קשות (בדרך כלל בינקות ובילדות), והפכו מהתנהגויות בעלות ערך הסתגלותי לגורמי סבל הפועלים באופן נוקשה ואוטומאטי. ככאלה, הם מנהלים את חיינו מבלי שתהיה לנו מודעות כלפיהם, ומבלי שתהיה לנו שליטה על השפעתם עלינו. במצב התודעה הפתוח שתואר קודם נערכות התנסויות פשוטות, המאפשרות לחומרים בעלי מטען רגשי משמעותי ולהרגלים מן לא-מודע האדפטיבי לעלות אל פני השטח, והמזמינות בעדינות את המשתתפים לבוא עימם במגע ולחקור אותם. כאשר מתקרבים לאלה, מתעוררים עימם באופן טבעי גם רגשות וזיכרונות, ומצבים שונים הדורשים ויסות והכלה. המטפל, או חברי הקבוצה במקרה של עבודה קבוצתית, מציעים תמיכה בהגנות ובהתנהגויות של ניהול עצמי הנובעות ממצבים אלה, והחזקה פיזית ונפשית מתאימה.

תנועה ישירה לכיוון 'הזנה' (Direct Movement towards Nourishment. הכוונה כאן היא להזנה מנטלית): ההתנסויות האמורות מעוצבות כך שהן ממלאות תפקיד כפול: מחד הן מעוררות וחושפות חומר רגשי טעון, ומאידך הן מציעות את 'החוויה החסרה', אותה חווייה מאזנת ומזינה שנחסכה מן האדם בראשית חייו, ונותרה חסרה כתוצאה מהרגלים מגבילים ומכווצים שנוצרו סביבה. הצעת המרכיב החווייתי שנמצא חסר ונחוץ מתבצעת בצורה חיה ומודעת, במסגרת מערכות היחסים הקיימות. חוויות מיטיבות כאלה, מילוליות וגופניות, כאשר הן חוזרות על עצמן ועוברות אינטגרציה, משנות את ארגונו הפנימי של האדם והופכות לחלק מרפרטואר החוויות הזמינות לו. כך מושלם מהלך שנותר בעבר ללא מענה, ומתאפשרת התרת דפוסים גורמי סבל, המובילה לריפוי עמוק ולהתפתחות.


כדי לקרוא כיצד משתלבים עקרונות אלה לכדי גישה טיפולית, לחצו כאן »



1 Donna Martin, “Loving Presence for Therapists”, 2008, accessed July 3rd 2010