האקומי - שאלות ותשובות

באילו בעיות מטפלת פסיכותרפיה בשיטת האקומי?

האקומי אינה מתמקדת ב"הפרעות" נפשיות מסויימות, אלא בתודעה האנושית על מורכבויותיה ויופיה. העבודה בצורה זאת של פסיכותרפיה מכוונת לשפוך אור על אותם דפוסים חוזרים הגורמים לנו סבל, ולהוציאם מן המיסתור של ההרגל האוטומאטי.

התהליך הטיפולי מכוון לתמוך ב"מה שרוצה לקרות": אני משתדלת להציע את מה שנדמה לי שנחוץ לאדם היושב מולי - ויחד אנו מתבוננים בתגובותיו לטוב העומד לרשותו; לומדים להכיר את החלקים שבו העומדים בדרכו ומפריעים לו לקבלו במלואו, ומשקיעים זמן ב"ספיגה" של החווייה המיטיבה החסרה. זאת מתוך ההבנה שאירגוננו הפנימי משתנה רק בעקבות פתיחתו של נתיב חדש בתודעה - כלומר, רק בעקבות חווייה חדשה העוברת אינטגרציה באופן מודע.

למי מיועדת שיטה זו של פסיכותרפיה?

כל אדם בוגר שמצבו מאפשר התבוננות פנימה מוזמן להתנסות בהאקומי. דרושים כמובן סקרנות והאומץ לצאת למסע ההיכרות העצמית, וכן הנכונות לשהות עם החווייה הנוכחית כפי שהיא נפרשת בפנינו באמת ברגע נתון. בעניין זה ראה גם טיפול אישי.

מה משך הזמן של תהליך טיפולי כזה?

האקומי אינה משתייכת לקטגוריה של "פסיכותרפיה קצרת מועד"; אולם בשל יעילותה הרבה, פעמים רבות מתאפשרת הנאה מפירותיו של התהליך הטיפולי לאחר תקופת זמן לא ארוכה באופן יחסי.

מהי "החוויה החסרה"?

כילדים אנו מאמינים למה שאנו רואים... כמבוגרים אנו רואים את מה שאנו מאמינים לו. כשאנו מדברים על "חוויות חסרות", אנו מתכוונים לחוויות ה"מזינות" (מבחינה מנטלית) שאנו מחמיצים, לא מפני שהן אינן בנמצא - אלא בגלל הדרך שבה אנו מארגנים את חווייתנו, על בסיס אמונות ישנות ודפוסים מגבילים של התנהגות. אנו מחמיצים אותן כיוון שאיננו מצפים להן או כיוון שאיננו חושבים שהן מגיעות לנו. יתכן אף שאיננו רוצים בהן, אולי מפני שהן שזורות במוחנו עם חוויה שלילית.

כך למשל, אדם הנוהג לדבר מהר - יתכן שאחת החווייות החסרות שלו היא התחושה ש"יש לו את כל הזמן שבעולם"; אצל אדם המרגיש צורך להסביר עצמו שוב ושוב - התחושה שמבינים אותו באמת היא הצורך הבא לידי ביטוי; אצל אדם היושב מכווץ ומכונס, מחבק את עצמו - החווייה החסרה עשויה להיות המסר שמותר לו להגן על עצמו, או שיש מישהו חיצוני שיכול להגן עליו, או לחילופין - שזה בטוח להרפות... למטפל בפסיכותרפיה בשיטת האקומי אין כללים מוכנים מראש לגבי סימנים המצביעים על חוויות חסרות. הוא מציע "חווייה חסרה" מסויימת בהתאם למה שחש מתוך התבוננות רגישה באדם היושב מולו.

אנו יכולים לקבל חוויה "מזינה" (נעימה, מיטיבה ונותנת כוחות) חדשה אם נבין שאנו זקוקים לה, נאמין שהיא אפשרית, נרגיש בטוחים מספיק כדי לאפשר לה לקרות, ונקבל רשות לחוותה. לשם כך עשוי להיות צורך בבחינה של רעיונות מגבילים ושינוי תפיסות מוטעות, פרשנויות שגויות והרגלים והתנהגויות לא בריאים. חוויה חדשה, מילולית ולא מילולית, עשויה לשנות אותנו אם היא נמצאת במודעות למשך זמן מה באופן נעים ומיטיב, וחוזרת על עצמה מספר פעמים. הכרה קוגניטיבית בלבד לא תביא, בדרך כלל, לשינוי. החוויה משתנה לאור חוויה חדשה. הצעת החווייה החסרה במצב של מודעות פתוחה היא אחת ההתנסויות המרכזיות שפסיכותרפיה בשיטת האקומי מכוונת אליהן, וחלק חשוב ממקור כוחה.

האם האקומי היא פסיכותרפיה בודהיסטית?

האקומי אינה מוגדרת באופן רשמי כפסיכותרפיה בודהיסטית, אך רבים מתייחסים אליה כאל כזאת. זאת משום שרוח הדברים, גישת המטפל ותפיסת העולם עליה היא מבוססת – נמצאים בהלימה עם החוכמה ה"בודהיסטית". השיטה מבוססת על התמקדות בחווייה הנוכחית, על העדר התלות במילולי ובמושגי, על גישה סקרנית-ניסויית, ועל נוכחות אוהבת. היא מושתתת על תפיסת התלות ההדדית בין השותפים בתהליך, על אי-אלימות ועל תודעה השואפת לחופש מקטגוריזציה ומשיפוטיות. דרך העבודה מטפחת איכויות עמוקות של קשב, מודעות וחמלה.

עם זאת, בניגוד לשיטות פסיכותרפיה אחרות, אין בשיטת האקומי עבודה דרך מדיטצייה. אני מדגישה את ההפרדה בין תרגול המדיטציה לבין העבודה הפסיכותרפויטית, ומעדיפה להשאיר את שתי הפונקציות הללו כל אחת במקומה, נקייה לעצמה. (אגב, גם כמודטת אינני מזדהה עם הכינויים "בודהיסטי" או "בודהיזם", כיוון שהוויפאסנה הינה טכניקה אוניברסאלית, לא כיתתית ולא דתית, חפה מכל "איזמים" ודוגמות - על אף שהיא בהחלט יישום של דרכו של הבודהה). המטרות של שני התחומים האלה שונות, אף ששתיהן קשורות לצמיחה ולהתפתחות וביכולתן לתמוך זו בזו ולהזין האחת את השנייה. הבודהה לימד דרך לשירושו המוחלט של הסבל, ואנחנו בהאקומי שואפים לטפל רק בסוג הסבל הנובע מכיווצים וממיגבלות שנוצרו עקב חוויות חיים קשות, טראומות או חסכים - זה הנובע מאותם דפוסים אוטומאטיים הגורמים למה שרון קורץ מכנה 'סבל לא הכרחי'. כמובן שלפי הבודהה כל סבל הינו בלתי הכרחי, אבל אלה הן רמות התייחסות שהפרקטיקה של הבודהה מטפלת בהן – ולא הפסיכותרפיה 1. מצב התודעה של הקשב הפתוח (המכונה באנגלית בדרך כלל mindfulness) הינו רכיב חשוב בשיטת האקומי, אך לא באותו האופן בו הוא משמש בשיטות פסיכותרפיה אחרות, הנעזרות בו כתירגול מדיטטיבי. במדיטצייה מתאמנים במצב זה לשם תהליך הכחדה שיטתי של משקעים מנטליים שליליים. בהאקומי, לעומת זאת, הוא נועד ליצור ולהחזיק חלל פנימי המזמין אליו את מה שרוצה לעלות מן הלא מודע, והמאפשר גמישות וספיגה 2, כלומר – את היכולת לחוות חוויות חדשות, להשתנות ולהתרפא. ההכרה בתפקידן השונה של המדיטציה והפסיכותרפיה ובמוטיבציות השונות המביאות אדם להיעזר בהן – היא אחד הגורמים המאפשרים את מיצויו של הפוטנציאל הגלום בכל אחת מהן.